תוך כדי שאני מטייל וקורא הודעות בפורומי הרייקי השונים, אני נתקל בהודעות של מורים לרייקי, בהן הם מפציצים בהצהרות שבאמת מתאימות לאנשים ברמתם.

"אין צורך להשתמש בסמלים – הם רק גלגלי עזר".

"צריך רק להביע כוונה – אין צורך להניח ידיים במקום מסויים"

"לא צריך מוסיקה עם גונג כל 3 דקות – במקום זה כדאי לטפל בשקט, להתרכז בטיפול"

"לא צריך להשתמש בטכניקה זו או אחרת – פשוט "מתחברים" ועושים את העבודה"

ועוד ועוד…

במרבית המקרים, הצהרות מסוג זה נכונות, אך הן מתאימות יותר לבעלי נסיון, למאסטרים ולמטפלים ותיקים. התלמידים המתחילים, אלו שלא צברו נסיון מספיק, אלו שלא פיתחו עדיין את היכולות האישיות שלהם, צריכים את ה"חוקים" והטכניקות על מנת שלא להעסיק את עצמם בשאלות של "האם אני עושה נכון?".

כאשר מורה לרייקי מלמד, עליו לזכור שהתלמידים לא נמצאים (מבחינת ההתפתחות האישית) במקום שבו המורה נמצא אלא במקום בו אותו מורה היה בתחילת דרכו.

זו הסיבה מדוע על מורה לרייקי לשמור על תכני הלימוד פשוטים, לא מורכבים מדי, קלים לתרגול. לאחוז ביד התלמיד ולהוביל אותו מתחילת הדרך ולא להנחית אותו באמצע המסלול ללא יכולת להבין את ההתחלה.

שיטת הקארונה רייקי® נחשבת למתקדמת יותר, בעלת תדר גבוה יותר ועוצמתית יותר מאשר הרייקי המסורתי. עם זאת, לימוד השיטה הוא תבניתי ונלמד בצורה מקובעת למדי.

איך שתי העובדות הללו מתיישבות זו עם זו?

התשובה היא פשוטה.

מייסד השיטה, ויליאם לי ראנד רצה להעניק למתרגלי השיטה נקודת פתיחה אחידה ועל ידי כך לאפשר להם להתפתח מאותו מקום, כל אחד בדרכו.

מתרגלי קארונה רייקי® בעלי ותק ונסיון בעבודה עם האנרגיה מרשים לעצמם לחרוג ממסגרת ההוראות ולהקשיב לאינטואיציה בזמן טיפול, ולמרות זאת, כאשר מטפל כזה מלמד קארונה רייקי®, הוא פועל "על פי הספר", וזאת על מנת לאפשר לתלמיד לצאת מאותה נקודת התחלה ממנה יצא הוא עצמו כאשר למד.

רישום השם קארונה רייקי® כשם מסחרי מבטיח כי שיטת הלימוד תישמר בצורה אחידה ואפילו בעוד עשרות שנים יקבלו תלמידי קארונה רייקי® בדיוק את אותה הכשרה ואת אותה נקודת זינוק כמו התלמידים של היום.

עוד על קארונה רייקי® תוכלו לקרוא כאן.

הכותרת של הרשומה כבר מרמזת על כך שיש יותר מדעה אחת לגבי אם וכמה זמן להמתין בין לימודי שלבי הרייקי.

ישנם מורים שדורשים זמן מינימלי של 3 חודשים, יש הדורשים 6 חודשים, יש הדורשים כמות מסויימת של טיפולים ועוד. לפני קיום התנאים הללו הם פשוט לא מסכימים לקבל את התלמיד ללימודי השלב הבא.

מורים אחרים טוענים שהאנושות היום מתקדמת יותר מאשר בתקופתו של אוסואי ולכן אין כלל צורך להמתין – ניתן אפילו ללמוד את שני שלבי הרייקי הראשונים ביחד, בסדנה אחת.

אנחנו יודעים היום שכאשר אוסואי לימד, היה הלימוד מותאם אישית לתלמיד וכל אחד התקדם בקצב המתאים לו. תלמידים היו באים לאוסואי, מקבלים משימה או תרגיל אותו היו מבצעים בבית ורק כאשר הגיעו לרמה נדרשת, היו חוזרים לאוסואי על מנת לקבל את המשימה הבאה. כל תלמיד התקדם בקצב שלו.

כאשר הייאשי וקציני הצי באו ללמוד אצל אוסואי, הותאם הלימוד עבורם והם קיבלו את הידע בצורה מרוכזת, ללא צורך רב בתרגול. בעת לימוד השיטה היה דגש רב על טיפולים, לפי דרישת הייאשי והקצינים, ולפיכך ניתן היה לדלג על רוב הלימודים הרוחניים.

כאשר הייאשי לימד, הוא ערך סדנאות הכוללות את שתי הדרגות הראשונות בחמישה מפגשים יומיים רצופים בני כשעה וחצי כל מפגש.

טקאטה אמנם הפרידה את לימודי הדרגה הראשונה מלימודי הדרגה השניה אך תלמידיה טוענים שלא תמיד דרשה להמתין בין השלבים.

אגב, אחרי לימוד השלב הראשון טקאטה לא נהגה להעניק תעודה. רק אם התלמיד המשיך לדרגה השניה הוא היה מקבל גם את התעודה של הדרגה הראשונה.

באופן אישי אני מעדיף לעשות הפרדה בין השלבים אך אינני מחייב המתנה בין שלב אחד למשנהו. אם התלמיד מרגיש מוכן, אני מאפשר לו להמשיך ללמוד את הדרגה השניה ברצף לאחר לימודי הדרגה הראשונה.

לכל אדם יש את מסלול ההתפתחות האישי שלו ואני מרגיש שמצד אחד אינני יכול לעכב מישהו שלהוט להמשיך ומצד שני אל לי להאיץ בו.

ההתקדמות במסלול היא אישית ונעשית על פי החלטת התלמיד בלבד.

אנחנו שומעים במקומות רבים את המילים רייקי מסורתי. למה בעצם מתכוונים במילים אלו?

במערב נהוג לכנות את זרם הרייקי שהגיע דרך הגב` טקאטה בשם רייקי מסורתי ולאחרונה, לאחר שנחשף ידע נוסף מיפן, נהוג לכנותו גם בשם רייקי מערבי.

אחד הזרמים שהגיעו מיפן נקרא רייקי יפני מסורתי והוא מסומן באותיות TJR (Traditional Japanese Reiki).

אז כשאומרים רייקי מסורתי – למה מתכוונים?

אז זהו, שצריך להגיד כי זה לא ממש ברור.

צריך להגיד אם מתכוונים לרייקי מערבי מסורתי, זה של טקאטה, או לרייקי יפני מסורתי, זה שהגיע אלינו מיפן…

מרבית המורים בישראל מלמדים רייקי מערבי מסורתי. בודדים משלבים טכניקות וידע יפני בסדנאות שלהם, יש המלמדים סדנאות של רייקי יפני מקורי או רייקי יפני מודרני ולפי מיטב ידיעתי, אין כלל בארץ מורים לשיטת הרייקי היפני המסורתי (TJR).

… כדאי לשאול את המורה …

לאחרונה רבו מקומות המדגישים את הפן המעשי בלימוד הרייקי ומספקים את הצד התיאורתי בחוברת קריאה ללימוד עצמי. מקומות אלו טוענים שאמנם חשוב לדעת את התיאוריה אך הצד המעשי הוא זה שמעניין אותנו ולכן הוא חשוב יותר.

הצד התיאורתי או העיוני בלימוד הרייקי הוא חשוב ביותר היות והוא מביא להבנה של האנרגיה ושל תהליך הריפוי האנרגטי. ללא הבנה זו, התשוקה לתרגול ולטיפול דועכת במהירות. ללא הבנה אין מניע להמשיך ולתרגל.

מקדש יפני

בלימודי הבודהיזם ישנם שלושה שלבים – הראשון הוא שמיעה, השני – הבנה והשלישי – מדיטציה.

שמיעה – זהו שלב הלימוד. זהו השלב בו אנחנו מקשיבים למורים שלנו, קוראים טקסטים עתיקים ומשננים עקרונות עד שהם זורמים בדמנו.

הבנה – זהו שלב הניתוח ההגיוני של מה שלמדנו. בשלב זה אנחנו בודקים את מה שלמדנו ומגיעים למצב בו הידע כל כך טבוע בנו ואנחנו מבינים אותו עד תומו עד שאין אדם שיוכל לומר לנו דברים אחרים ולהניא אותנו מדרכנו.

מדיטציה – זהו שלב התרגול. זהו השלב שבו אנחנו לוקחים את כל מה שלמדנו ומיישמים אותו על עצמנו. תרגול שכזה יכול לבוא רק מתוך הבנה שלמה של נושא הלימוד.

שורשיו של הרייקי טמונים עמוק בבודהיזם ואכן, כאשר אוסואי לימד רייקי ביפן בתחילת המאה הקודמת, הוא שם דגש על הלימוד התיאורתי ועל העבודה הרוחנית יותר מאשר על התרגול והטיפול.

תלמיד רייקי שלומד את טכניקות הטיפול ללא הרקע העיוני/תיאורתי, סופו שיפסיק את תרגול הרייקי מוקדם מאוד ולעיתים אף ירגיש שהרייקי לא תרם מאומה לחייו, וחבל…