אני זוכר את ההרגשה שלי לאחר שלמדתי רייקי 1… היה לי רצון עז לשנות את כל העולם, לטפל בכולם, לעזור לכולם… הרגשה שאני חייב לעשות כל מה שניתן עבור אחרים. דיברתי על רייקי ללא הרף ורק חיפשתי אנשים שכואב להם, שלדעתי כל מה שהם צריכים בעולם הוא רייקי.
מאוחר יותר, כשהפכתי למורה לרייקי, הרגשתי שאני רוצה רק ללמד את כולם, להסביר לכולם, "להראות לכולם את האור" ופיזרתי ידע ותובנות על ימין ועל שמאל… כל פיסת מידע שהגיעה לידי וכל הבנה שהגעתי אליה, הרגשתי חייב לשתף עם אחרים. בסדנאות הראשונות שלימדתי נתתי את כל הידע שהיה לי באותו זמן, עד כדי כך שהתלמידים הרגישו שהרייקי "גדול עליהם".
כשהתבגרתי (מבחינה רוחנית) הבנתי שזוהי הטעות הגדולה ביותר שאנחנו יכולים לעשות – לכפות על אחרים את ההבנות שלנו לגבי עצמנו. השינוי שחל בנו הוא שלנו ולא של אף אחד אחר.
הבנתי שכאשר מישהו ירצה ללמוד ממני, הוא יבוא אלי. אם מישהו ירצה לקבל טיפול, הוא יפנה אלי… אין לי אפשרות להעביר לאחרים מה שאני רוצה אלא רק את מה שהם מוכנים לקבל.
תגים: רייקי
מנסים לשנות את העולם…
ני זוכר את ההרגשה שלי לאחר שלמדתי רייקי I… היה לי רצון עז לשנות את כל העולם, לטפל בכולם, לעזור לכ…