לפני מספר שנים, כשרק התחלתי ללמד רייקי, ישבו בסדנת רייקי שתי נשים.
בהפסקה הראשונה של הסדנה נגשה אלי אחת התלמידות ואמרה לי שהיא מתנצלת אבל היא לא מתחברת. לא נראה לה שמורה לרייקי יכול לשבת בחוסר נוחות ולנוע מצד לצד תוך כדי דיבור. חוסר השקט שלי נראה לה כמשהו שלא מתאים למורה רוחני.
אמרה, ועזבה את הסדנה.
מאז אני אומר לתלמידים בתחילת סדנה שלא יתנו למגבלות שלי להגביל אותם. שלא יתייחסו אלי כמשהו חשוב אלא רק משהו או מישהו שדרכו אפשר לקבל ידע. שלמעשה אני לא ממש חשוב ושהלימוד הוא העיקר.
לא היה לי נעים להגיד לאותה תלמידה שבאותו יום סבלתי מכאבים בטחורים …