ספר התנ"ך שלנו מלא בסיפורים על ריפוי במגע יד. הנה מספר דוגמאות:

"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָלָה בֶּן הָאִשָּׁה בַּעֲלַת הַבָּיִת וַיְהִי חָלְיוֹ חָזָק מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה: וַתֹּאמֶר אֶל אֵלִיָּהוּ מַה לִּי וָלָךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר אֶת עֲוֹנִי וּלְהָמִית אֶת בְּנִי: וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ תְּנִי לִי אֶת בְּנֵךְ וַיִּקָּחֵהוּ מֵחֵיקָהּ וַיַּעֲלֵהוּ אֶל הָעֲלִיָּה אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב שָׁם וַיַּשְׁכִּבֵהוּ עַל מִטָּתוֹ: וַיִּקְרָא אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר יְהוָה אֱלֹהָי הֲגַם עַל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ הֲרֵעוֹתָ לְהָמִית אֶת בְּנָהּ: וַיִּתְמֹדֵד עַל הַיֶּלֶד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וַיִּקְרָא אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר יְהוָה אֱלֹהָי תָּשָׁב נָא נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד הַזֶּה עַל קִרְבּוֹ:" (מלכים א', י"ז, י"ז-כ"א)

"וַיָּבֹא אֱלִישָׁע הַבָּיְתָה וְהִנֵּה הַנַּעַר מֵת מֻשְׁכָּב עַל מִטָּתוֹ: וַיָּבֹא וַיִּסְגֹּר הַדֶּלֶת בְּעַד שְׁנֵיהֶם וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה: וַיַּעַל וַיִּשְׁכַּב עַל הַיֶּלֶד וַיָּשֶׂם פִּיו עַל פִּיו וְעֵינָיו עַל עֵינָיו וְכַפָּיו עַל (כפו) כַּפָּיו וַיִּגְהַר עָלָיו וַיָּחָם בְּשַׂר הַיָּלֶד: וַיָּשָׁב וַיֵּלֶךְ בַּבַּיִת אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה וַיַּעַל וַיִּגְהַר עָלָיו וַיְזוֹרֵר הַנַּעַר עַד שֶׁבַע פְּעָמִים וַיִּפְקַח הַנַּעַר אֶת עֵינָיו:" (מלכים ב', ד', ל"ב-ל"ה)

" וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם" (ויקרא ט', כ"ב)

לפי הרייקי במסורת היפנית, העברת יכולת הרייקי לאחרים נחשבת לברכה. למעשה, כאשר אוסואי חיבר את תלמידיו לאנרגיה הוא פשוט ברך אותם. אגב, מעצם היותי כהן, אני נוהג לברך את תלמידי בברכת כהנים בסיום כל טקס כיוונון.

ריפוי במגע יד

הברית החדשה מלאה בסיפורים על ריפוי במגע יד – נסים ונפלאות שעשה ישו כאשר סבב בערים ובכפרים וריפא אנשים במגע יד.

מעבר לכך יש סיפורים שניתן לזהות בהם דמיון לרייקי:

וַיִּקְרָא אֵלָיו שְׁנֵים עָשָׂר תַּלְמִידָיו וַיִּתֵּן בְּיָדָם כּחַֹ עַל־רוּחוֹת הַטֻּמְאָה לְגָרְשָׁן וְלִרְפּאֹ כָּל־מַחֲלָה וְכָל־מַדְוֶה.
(הבשורה על פי מתי, פרק י', פסוק א')

וַיִּקְרָא אֶל־שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיִּתֵּן לָהֶם גְּבוּרָה וּמֶמְשָׁלָה עַל־כָּל־רוּחוֹת רָעוֹת וְלִרְפּאֹ כָּל־מַחֲלָה
(הבשורה על פי לוקס, פרק ט', פסוק א')

בשני המקרים הדבר מתואר כהעברה של היכולת לרפא – כיוונון או חניכה. ואכן, זה עובד!

וַיְהִי אֲבִי פוֹבְלִיּוֹס נֹפֵל לַמִּשְׁכָּב בַּחֲתוֹ בַקַּדַּחַת וּבַחֲלִי הַמֵּעָיִם וַיָּבאֹ אֵלָיו פּוֹלוֹס וַיִּתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ וַיָּשֶׂם יָדָיו עָלָיו וַיִּרְפָּאֵהוּ
(מעשי השליחים, פרק כ"ח, פסוק ח')

פולוס היה אחד מאותם שנים עשר תלמידים.

מסתבר שהרעיון של ריפוי במגע יד אינו חדש ואפילו הרעיון של העברת יכולת הריפוי לאחרים הוא עתיק יומין.

(הציטוטים מתוך הברית החדשה – העתקה מלשון יון ללשון העברית מאת יצחק זאלקינסאן ז"ל.)